לכל רצפה קשה יש צליל שהיא משמיעה כשכלב עם ציפורניים ארוכות הולך עליה: נקישות קלות ועסוקות. רובנו מפסיקים לשמוע אותן. אבל זה הסימן הפשוט ביותר שהכלב נותן – הציפורן פוגעת בקרקע לפני כרית הכף, וכל צעד דוחף את מפרק האצבע לאחור.
הבדיקה של חמש שניות
להעמיד את הכלב על רצפה ישרה ולהסתכל מהצד. בעמידה רפויה, הציפורניים לא אמורות להגיע לרצפה. אחר כך פשוט להקשיב כשהוא מתרחק.
- בעמידה, הציפורניים לא נוגעות ברצפה – האורך בסדר.
- נקישות על אריחים או למינציה בזמן הליכה – הגיע הזמן לגזום.
- לא לדלג על הציפורן החמישית (ציפורן הזאב) – הציפורן הקטנה שגבוה יותר בצד הפנימי של הרגל. היא אף פעם לא נוגעת בקרקע, ולכן אף פעם לא נשחקת – והיא זו שמתעקלת וחודרת לעור.
באיזו תדירות
בערך פעם בחודש מתאים לרוב הכלבים. כלב שהולך על מדרכות כל יום משייף את הציפורניים בעצמו ויכול לחכות יותר; כלב שחייו הם שטיח, דשא וספה עשוי להזדקק לגזימה כל שלושה שבועות. גורים גדלים מהר: כדאי לבדוק אותם כל שבועיים, ולו רק כדי שהשגרה תהפוך לרגילה.
קצת בכל פעם, אף פעם לא הרבה
בתוך כל ציפורן נמצא החלק החי – ליבה חיה עם כלי דם ועצב. הסוד הוא לא יד יציבה, אלא נגיסות קטנות: 1–2 מ״מ בכל פעם, בכיוון הנקודה שבה הציפורן מתחילה להתעקל, ולעצור מוקדם יותר אם משהו משתנה.
- ציפורניים בהירות: להחזיק אותן מול האור, והחלק החי הוורוד נראה דרכן. לעצור כמה מילימטרים לפניו.
- ציפורניים כהות: לגלח פרוסות דקות ולהסתכל על קצה החיתוך בכל פעם. ברגע שמופיע עיגול קטן אפרפר-לבן עם נקודה כהה במרכז, החלק החי נמצא ממש מאחוריו. לעצור.
- נפגע בטעות? הוא מדמם הרבה ונראה מבהיל, אבל זה נעצר. ללחוץ אבקה עוצרת דם – או סתם קורנפלור – על הקצה ולהחזיק שלושים שניות.
להפוך כפות למשעממות
רוב הכלבים לא שונאים את קוצץ הציפורניים, הם שונאים שמחזיקים אותם. כדאי לגעת בכפות ברגעים שבהם שום דבר לא עומד לקרות: להחזיק כף שתי שניות, חטיף, לשחרר. אחר כך הקוצץ מופיע, נוגע בציפורן, חטיף, והוא נעלם. ציפורן אחת ביום היא תוצאה מצוינת – כלב רגוע עם ציפורניים קצת ארוכות עדיף על מאבק כל חודש.
כשזו עבודה לווטרינר
יש ציפורניים שאי אפשר לטפל בהן בבית: ציפורן שהתעקלה לתוך הכרית, אצבע נפוחה או מדממת, ציפורן שנסדקה עד החלק החי, או כלב שצולע ומלקק את אותה כף. כדאי לקבוע תור – ציפורן חודרנית היא פצע, והיא כואבת הרבה לפני שהיא נראית כמו משהו. גם ציפורניים ארוכות מאוד מקצרים בכמה מפגשים בהפרש של שבועיים בערך, כי החלק החי צומח יחד עם הציפורן, וצריך להחזיר אותו לאחור בהדרגה.
כדאי לרשום כל גזימה ביומן של הכלב. אחרי שתיים-שלוש רשומות כבר מכירים את הקצב של הכלב – ומפסיקים לחכות שהנקישות יזכירו.



