חתולים כמעט אף פעם לא גונבים כריך שלם, ולכן קל לחשוב שאין להם ממה לחשוש. אבל הם מלקקים צלחות, לועסים פרחים ומנקים מעצמם כל מה שנדבק לפרווה – וגוף קטן צריך רק כמות קטנה.
להרחיק מהחתול
- שושנים (ליליום), כולל המרוקליס: כל חלקי הצמח רעילים – העלים, הפרחים, האבקה ואפילו המים באגרטל. נגיסה אחת או אבקה שלוקקה מהפרווה עלולות לגרום לאי-ספיקת כליות. הכי בטוח לא להחזיק שושנים בבית שיש בו חתול.
- בצל, שום, כרישה ועירית – נאים, מבושלים או כאבקה: חתולים רגישים להם אפילו יותר מכלבים. הם פוגעים בתאי הדם האדומים ומסתתרים בציר, ברטבים, במרקים, במנות מוכנות ובחלק ממזונות התינוקות.
- חלב ושמנת: אינם רעל, אבל רוב החתולים הבוגרים מתקשים לעכל חלב וסובלים משלשול או מקלקול קיבה. כל מה שחתול צריך לשתות זה מים.
- שוקולד, קפה ומשקאות אנרגיה: יש בהם אותם חומרים שמסוכנים לכלבים, והגרוע מכולם הוא שוקולד מריר.
- ענבים וצימוקים: הם פוגעים בכליות של כלבים; הסיכון לחתולים נחקר פחות, ולכן עדיף לא להסתכן.
- עצמות מבושלות, במיוחד של עוף ודגים: הן מתפצלות לשבבים ועלולות להיתקע.
- עוד ברשימה: אלכוהול ובצק שמרים לא אפוי.
אם החתול הגיע למשהו
- מפנים את מה שנשאר ושומרים את האריזה, או חתיכה או תמונה של הצמח: זה עוזר לווטרינר לזהות במה מדובר.
- מתקשרים מיד לווטרינר או למוקד הרעלות לבעלי חיים, גם אם החתול נראה בסדר. עם שושנים הטיפול עובד הכי טוב כשמתחילים מוקדם – לא מחכים לתסמינים.
- לא גורמים לחתול להקיא ולא נותנים חלב או תרופות סבתא. תרופות לבני אדם, כולל פרצטמול, מסוכנות לחתולים.
- רושמים מתי זה קרה וכמה החתול עשוי היה לאכול.
מיד לווטרינר אם
- היה מגע כלשהו עם שושן – עלה מכורסם, אבקה על הפרווה או על הפנים, או מים מהאגרטל.
- החתול מקיא, מרייר, מסרב לאכול, מתחבא או עייף באופן חריג.
- החניכיים חיוורות או צהבהבות, הנשימה מהירה או שהחתול רועד.
- החתול עושה פיפי הרבה יותר או הרבה פחות מהרגיל – או בכלל לא.
ההגנה הטובה ביותר היא הרגלים: בלי שושנים בבית, צלחות שוטפים או מכניסים למדיח מיד אחרי האוכל, מכסים על פחים וסירים, וכלל משפחתי אחד – בלי נשנושים מהשולחן.
ב-PawKit רושמים תסמין וביקור אצל וטרינר בלשונית ״בריאות״: מה החתול אכל או במה נגע, כמה ומתי. כך השעה המדויקת תהיה זמינה במרפאה, והרשומה תישאר בהיסטוריה של החתול.



