המזון שהווטרינר המליץ עליו נקנה, הקערה מולאה, והחתול הביט בה, אחר כך הביט בכם – והלך. זו לא עקשנות. לחתולים יש רעיונות נחרצים מאוד לגבי מה זה אוכל – הריח, הצורה, המרקם – וקערה ששוברת את שלושת הכללים בבת אחת נקראת אצלם כ“לא אוכל”.
למה קשה יותר להחליף מזון לחתול מאשר לכלב
גורי חתולים לומדים מה לאכול מאמא שלהם ומכל מה שהם פוגשים בחודשים הראשונים, ורבים מהחתולים שומרים על ההעדפות האלה כל החיים. המרקם חשוב לא פחות מהטעם: חתול שגדל על פאטה עשוי לסרב לנתחים ברוטב שעשויים בדיוק מאותם רכיבים. הריח חשוב עוד יותר, כי חוש הטעם של חתולים חלש בהרבה משלנו, והם מובילים עם האף.
הכלל היחיד שאסור לכופף
חתול שמפסיק לאכול נמצא בסכנה של ממש, ומהר. כשחתול נשאר בלי מזון, הגוף שולח שומן לכבד מהר יותר ממה שהכבד מסוגל לעבד – מצב שנקרא כבד שומני (ליפידוזיס כבדית), שעלול להיות קטלני ויכול להתחיל תוך ימים ספורים, במיוחד אצל חתול עם עודף משקל. לכן אין לנסות “לנצח” בהמתנה. אם החתול כמעט לא אכל במשך 24 שעות, יש לחזור למזון הקודם; ואם גם אותו הוא מסרב לאכול – להתקשר לווטרינר.
סולם עדין יותר
- שבוע 1: כפית מהמזון החדש בצלוחית נפרדת ליד הקערה הרגילה. בלי לחץ ובלי לערבב.
- שבוע 2: רבע מהארוחה הוא המזון החדש, מעורבב היטב.
- שבוע 3: חצי-חצי.
- שבוע 4: שלושה רבעים, ואחר כך הארוחה כולה.
ארבעה שבועות הם קצב רגיל לחתול, ויש חתולים שצריכים יותר. אם שלב מסוים נדחה, אפשר לחזור לשלב הקודם לכמה ימים ולנסות שוב – חתולים מקבלים הרבה יותר בקלות מזון שכבר הריחו תריסר פעמים.
דברים קטנים שמטים את הכף
- לחמם מזון רטוב לטמפרטורת גוף בערך. הניחוח הוא כל הטיעון, והחום מכפיל אותו.
- קודם להתאים את המרקם, ורק אחר כך את המתכון: פאטה לפאטה, נתחים לנתחים.
- להאכיל במקום שקט, מקערה רחבה ורדודה, רחוק מארגז החול ומחיות מחמד אחרות.
- כף מהרוטב המוכר, או מהתוספת הרגילה, מעורבבת לתוך המזון החדש – קונה הרבה רצון טוב.
כדאי לשקול את החתול לפני שמתחילים ושוב אחרי חודש, ולתעד את הארוחות ב-PawKit לאורך המעבר. התיאבון הוא הדבר הראשון שמשתנה כשחתול לא מרגיש טוב – וכשהתאריכים רשומים, קל להבחין בין שבוע של בררנות לבין סיבה לקבוע תור.



